איחוד האמירויות העניקה רישיון הפעלה לכור הגרעיני הראשון

משה טרדימן

17/2/2020

ב- 17 בפברואר 2020 העניקה איחוד האמירויות רישיון הפעלה לכור הראשון במתקן הגרעיני בראכה בצעד הסופי לפני תחילת פעילותו. חמד אל-כעבי, סגן יו"ר הרשות הפדראלית לרגולציה גרעינית, אמר שהרישיון שהוענק ל – Nawah Energy Company, מפעילת המתקן יהיה לשישים שנה. לדבריו, "ההכרזה היום היא אבן דרך נוספת עבור איחוד האמירויות, מאמצים של 12 שנה לפיתוח תכנית האנרגיה הגרעינית של איחוד האמירויות שהגיעו לשיאם ושבמסגרתם הרשות הפדראלית לרגולציה גרעינית מילאה תפקיד משמעותי על מנת להפוך את החזון הזה למציאות."

מתקן בראכה, הממוקם ליד עיירת הנפט רוויס שבמערב אמירות אבו דאבי, הוא המתקן הגרעיני הראשון במדינות המפרץ והמתקן המסחרי הראשון בעולם הערבי. לכשיושלם, במתקן יהיו 4 כורים בעלי קיבולת של 5,600 מגוואט והוא יוכל לספק עד 25% מצרכי האנרגיה של איחוד האמירויות. נכון לפברואר 2020, היחידה השנייה של מתקן בראכה היא 95% מוכנה לפעילות, היחידה השלישית היא 92% מוכנה לפעילות והיחידה הרביעית 83% מוכנה לפעילות. יורש העצר של אבו דאבי וסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים, שיח' מוחמד בן זאיד, כתב בחשבון הטוויטר שלו ש"היום מסמל פרק חדש במסענו לעבר פיתוח של אנרגיה גרעינית לצרכי שלום."

תהליך הרישוי כלל את סקירת תכנון מתווה המתקן וניתוח של מיקום האתר במונחים של גיאוגרפיה ודמוגרפיה. הוא כלל גם את תכנון הכור, מערכות קירור, סידורי ביטחון, הכנה למצבי חירום וניהול פסולת רדיואקטיבית. עם הענקת הרישיון,Nawah Energy Company תיערך על מנת להתכונן לפעילות מסחרית של הכור.

לאחר שכל ארבעת הכורים יהיו פעילים, יהיו 2,500 עובדים בבראכה, כולל מאות טכנאים ומהנדסים מאיחוד האמירויות, מדרום קוריאה ומארה"ב. 53 אזרחי איחוד האמירויות הוסמכו לאחרונה כמפעילי כור בכירים ורבים נוספים יידרשו בשנים הבאות. כל 18 חודשים הכורים יתודלקו מחדש והדלק שנעשה בו שימוש יקורר בבריכות מיוחדות בבראכה למשך 20 שנה. לאחר שהפסולת הגרעינית תקורר כהלכה, היא תועבר לאחסון יבש, שם היא תישאר למשך 40 שנה. לאחר מכן, יישקלו שיטות נוספות להפטר מהפסולת.

יצוין בהקשר זה כי איחוד האמירויות אינה המדינה היחידה במזרח התיכון בה מוקמים כורים גרעיניים. ב-5 השנים האחרונות חתמה רוסיה על הסכמים לבניית כורים גרעיניים לצרכי שלום עם מדינות באזור המעוניינות לגוון את מקורות האנרגיה שלהן ולהפחית את תלותן בייבוא אנרגיה כדוגמת ירדן, אתיופיה, מצרים, סודאן וערב הסעודית.